התחלתי לנגן:

כבר בגיל 13.

הפעם הראשונה שלי:

במסיבה הראשונה שלי, כבר אז היה ברור שזה הכיוון שלי בחיים. החתונה הראשונה שבה תקלטתי הייתה בגיל 17, בבריכה בקיבוץ הזורע. התגובות היו מדהימות.

איפה עוד נגנתי מאז:

ניגנתי כמעט בכל מקום אפשרי, כולל במקומות שבהם מטפסים באקרובטיות על סולם לעמדת ה d.j (נסו לעשות את זה עם ציוד). תקלטתי במועדון האולטראסאונד ברחבה המרכזית עם עוצמות בלתי נתפסות, בורטיגו המיתולוגי שהיה הבית השני שלי במשך שמונה שנים, עם עמדת די ג'יי חלומית. ביום הסטודנט של הטכניון ניגנתי בבמה המרכזית לאלפי אנשים. בשלב מסוים המשטרה דרשה לסגור את המוסיקה בגלל השעה. ניגנתי הדרן אחרון באישור השוטרים שנשארו לידי לוודא שאנחנו סוגרים.

אני הכי אוהב במקצוע:

את ההתרגשות והאדרנלין שקשה להסביר במילים. מעל הכל: אוהב את המוסיקה שבשבילי היא חמצן.

טיפ חשוב למתחתנים:

תבואו ליהנות בחתונה שלכם. זוג שנהנה משדר מההתחלה אנרגיות מסוג אחר לכל המוזמנים.

מדיניות בקשות מהקהל:

האורחים והחברים תמיד יבקשו שירים וזה לא ישתנה. המדיניות שלי היא לנגן בכל רגע נתון את מה שמתאים לקהל ולרחבה ולא רק למישהו ספציפי שביקש. אין מצב שאני אנגן שיר פעמיים (אלא אם הכלה ביקשה ממש יפה).

במה שלא תשכח לעולם:

סיבת הסגירה של הורטיגו, בשיא הכוח וההצלחה של המועדון. עליתי בארבע בבוקר והמועדון היה מלא עד אפס מקום. תקלטתי עד תשע בבוקר ועד היום אני לא מעכל את האנרגיות הנדירות שהיו שם. עוד במה שלא אשכח: תקלטתי במועדון הוולווט המפורסם בפרנקפורט. אירוח ברמה אחרת, כבוד מטורף לדי ג'יי, מערכת סאונד מפלצתית. אחרי התקלוט שם פשוט לא הצלחתי לנחות.